רגע. מה זאת בכלל מערכת החיסון?
מערכת החיסון היא מכלול תאים, כימיקלים, חלבונים ואיברים הפועלים יחד כדי להגן על הגוף מפני פולשים מעוררי מחלות וכנגד פעילות של תאים סרטניים, אך קיימים מצבים בהם מערכת החיסון יוצאת מאיזון אנחנו מכירים את המצבים האלו בשמם: מחלות. כיום כבר ידוע כי חיים ללא מתח, שעות שינה מספקות ושמירה על תזונה מאוזנת תורמים לפעילות חיסונית תקינה. עם הגילוי של קולטנים קנבינואידים על תאי מערכת החיסון נשאלת השאלה, האם גם לרכיבים של צמח הקנאביס יש יכולת להשפיע על התגובה החיסונית ובכך להשפיע מצבי חולי?
היומיום שלנו חושף אותנו ללא הרף למחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקים, וירוסים טפילים, פטריות ושאר מזהמים. ללא מערכת הגנתית שתמנע מפולשים לחדור לגוף או תדע לנטרל אותם, לא נצליח לשרוד לזמן ממושך. למרבה המזל, יש לנו מערכת שמגינה עלינו והיא מורכבת מרשת מתוחכמת של רקמות, איברים, כימיקלים ועשרים מיליון תאים שעובדים ברמת דיוק צבאית כדי לשמור עלינו בריאים ולספק חסינות לגוף כנגד מחוללי מחלות ותהליכים סרטניים. זוהי מערכת המשפיעה וגם מושפעת ממערכות אחרות בגוף איתן יש לה יחסי גומלין, כגון המערכת האנדוקרינית, מערכת העצבים וגם המערכת האנדוקנבינואידית – שכיום ידועה כאחת מהמערכות הפיזיולוגיות החשובות ביותר בגוף, המווסתת תפקודים שונים ומגוונים, כגון מצב הרוח, הזיכרון, השינה, העיכול וחילוף חומרים וכאמור – חיסוניות הגוף.
מערכת החיסון והתגובה הדלקתית בגוף
מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהמערכת האנדו-קנבינואידית פועלת כאחד משומרי הסף של מערכת החיסון, משום שיש לה השפעה על התפקוד של מרבית תאי חיסון. בנוסף, היא פועלת לוויסות התגובה הדלקתית שמערכת החיסון מייצרת, כמו למשל: דיכוי תגובות דלקתיות שיוצאות מאיזון ומתבטאות במחלות כרוניות ובכאב. התגובה הדלקתית היא תגובה חיסונית שמטרתה למנוע או לבלום התפשטות של זיהומים. זוהי תגובה חיונית שמבודדת את האזור בגוף אליו פלש פתוגן מסוים ומונעת התרבות והתפשטות של מיקרובים ושל הרעלנים שלהם. לכן בעת זיהום מיקרוביאלי חשוב לתת לתגובה הדלקתית להתרחש מבלי לדכא אותה. אולם בניגוד לכך, מצבים של עודף דלקתיות או דלקתיות כרונית בגוף הם מצבים בעייתיים. דוגמה לכך הם מצבים אוטו-אימוניים בהם מערכת החיסון מזהה בטעות רקמה מסוימת כאיום ותוקפת במטרה להשמיד אותה, מה שיוצר מחלה כרונית שיוצאת מכלל שליטה. הדוגמאות לכך רבות וכוללות דלקת פרקים שגרונית – בה מערכת החיסון תוקפת את המפרקים ויוצרת בהם דלקת כרונית, מחלת פרקינסון – בה מערכת החיסון תוקפת תאים במוח שמייצרים את המוליך העצבי דופמין, או טרשת נפוצה – בה מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המיאלין של הסיבים העצביים, כמו גם קרוהן וקוליטיס כיבי, מחלת האשימוטו המתבטאת בתת-פעילות בלוטת התריס, לופוס ועוד.
כיצד צמח קנאביס משפיע על מערכת החיסון ועל התגובה הדלקתית?
מאחר והמערכת האנדוקנבינואידית מהווה גורם מפתח לוויסות הפעילות של מערכת החיסון, לכל סוג טיפול שמשפיע על המערכת האנדו-קנאבינואידית תהיה בהכרח השפעה חיסונית, והדוגמה הכי בולטת לכך היא צמח הקנאביס. איך זה קורה? גופינו מייצר מולקולות הנקראות 'אנדו-קנאבינואידים' והן נקשרות לקולטנים אנדוקנבינואידים (כגון קולטני CB-1 ו- CB-2) הפזורים במערכות הגוף השונות, לרבות באיברים, ברקמות ובמרבית התאים החיסוניים בגוף, מה שמתבטא בהשפעות חיסוניות שונות. בדומה לאנדו-קנבינואידים הטבעיים שגופינו מייצר, גם לקנבינואידים בצמח הקנאביס, כגון הרכיב הפסיכואקטיבי THC, יש יכולת להיקשר לקולטנים האנדו-קנאבינואידים במערכת החיסון ובכך להשפיע על תפקודה.
בשנים האחרונות ההשפעות הקליניות של טיפולים מבוססי קנאביס נבחנו בהקשר של מספר מחלות דלקתיות-אוטואימוניות. דלקת פרקים שגרונית למשל, היא אחת מהמחלות האוטואימוניות הנפוצות ביותר המהווה אחד מהגורמים השכיחים בעולם למוגבלות פיזית, על רקע כאב, עיוות והרס של מפרקים. לאחרונה מחקרים במודלים שונים הראו כיצד טיפול ב- CBD (רכיב פעיל בקנאביס) תרם ביעילות לבלימת ההתקדמות של המחלה. עוד התגלה, כי ההפעלה של הקולטן CB-2 מפחיתה תהליכי סינוביטיס (דלקתיות ברקמה המגנה על הסחוס במפרק) והרס של המפרקים. המעניין הוא, שבקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית וניוונית התגלו במפרקים הפגועים אנדוקנבינואידים בצד רמות גבוהות מהרגיל של אנזימים המפרקים אותם. לכן, יתכן כי הפירוק המאסיבי של האנדוקנבינואידים במפרקים הוא אחד מהגורמים למחלה או להתבטאות שלה ברמת דלקתיות גבוהה ובכאב. במחקר קליני מבוקר פלסבו נבחנה היעילות של תרופה מבוססת קנאביס (סאטיבקס) בהקלה על כאב הנגרם ממחלת פרקים שיגרונית. התרופה, שנתנה למטופלים למשך 5 שבועות, תרמה להקלה משמעותית בכאב וכמו כן הטיפול דיכא את התקדמות המחלה. מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית שייכות למשפחה של מחלות מעי דלקתיות המתאפיינות דלקת כרונית הפוגעת ברירית של מערכת העיכול. הדלקת נוצרת כתוצאה מפעילות־יתר של מערכת החיסון, שמפרישה חומרים יוצרי דלקת שפוגעים ברירית המעיים. לאחרונה מחקרים קליניים קטנים הצביעו על כך שטיפול במיצוי על בסיס CBD הפחית משמעותית את הסימפטומים של מחלת קרוהן וכן את רמת הדלקתיות הגבוהה שנוצרה במעי עקב קוליטיס כיבית.
קנאביס והגברה פוטנציאלית של תפקוד מערכת החיסון. ההשפעה של הקנבינואידים על תהליך יצירת תאי הדם (המאטופואזיס) ועל שגשוג תאי חיסון הודגמה עד כה במחקרים רבים במודלים מעבדתיים ובבעלי חיים. במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Cannabis Research החוקרים בחנו נתונים של סקר שנערך בין השנים 2005-2016 בארה"ב, מתוכו עלה קשר בין צריכה גבוהה של קנאביס לבין עלייה ברמת תאי הדם הלבנים בדם – אותם תאים שמתפקדים בגוף כתאי חיסון שמקורם במח העצם. עובדה זו ככל הנראה מצביעה על השפעה חיסונית של הקנאביס דרך השפעה על קולטני CB2 במח העצם. בהקשר זה ידוע כי נגיף ה- HIV הוא נגיף התוקף ומשמיד תאים במערכת החיסון מסוג CD4 – אלו תאים לבנים מסוג לימפוציטים שיש להם חשיבות גדולה בהגנת הגוף מפני מחלות זיהומיות. ברגע שספירת תאי CD4 יורדת מתחת לסף מסוים מתחיל דיכוי של מערכת החיסון והחולה הופך להיות חשוף לשלל מחלות זיהומיות כגון דלקת ריאות, פטרת, הרפס, מחלות גידוליות, זיהומים קשים בטפיל הטוקסופלסמה, זיהום בנגיף ה CMV -ועוד.
בעוד שהמחקר בתחום זה הוא עדיין מאוד ראשוני, מספר מחקרים בהשתתפות חולים שנדבקו בנגיף ה- HIV וחולי איידס שסבלו מכשל חיסוני, מצאו כי צריכת קנאביס תרמה להגברת פעילות מערכת החיסון, אשר באה לידי ביטוי בעלייה משמעותית בספירת תאי CD4. משמעות הדבר היא שבאופן זה הצמח עשוי לסייע לחולים בחיזוק מערכת ההגנה הטבעית כנגד מחלות זיהומיות, אולם כעת דרושים מחקרים רחבי היקף כדי לאושש זאת.אולם חשוב לציין כי מחקר משנת 2003 שנערך בקרב אנשים בריאים, הצביע על כך שצריכה גבוהה של קנאביס יכולה לגרום לירידה בפעילות של תאי הדם הלבנים של מערכת החיסון, מה שעשוי להצביע על הפחתה ביכולתם להילחם בזיהומים. החוקרים ציינו שייתכן ויש קשר בין כמות הקנאביס שאנשים צורכים במהלך חייהם לבין ירידה במדדים חיסוניים שונים.
CBD לוויסות מערכת החיסון אצל מושתלי מח עצם
מחלת 'השתל כנגד המאכסן' (GVHD) מהווה גורם מרכזי לתמותה מוקדמת אצל אנשים שעברו השתלת מח עצם מתורם, ולכן קיים כיום צורך מהותי למנוע את התפתחותה. עד כה הטיפול המקובל היה מתן סטרואידים במינון גבוה כשמטרתו לגרום לדיכוי מערכת החיסון כדי למנוע ממנה לתקוף את השתל, אולם למרבה הצער רק כ- 60% מהחולים מגיבים לטיפול. לאחרונה נערך מחקר קליני ישראלי (2019) בהשתתפות 10 חולים במחלת השתל נגד המאכסן אשר לא הגיבו לטיפול בסטרואידים. החולים קיבלו מינונים גבוהים של הרכיב CBD על בסיס יומי למשך 3 חודשים. נמצא כי 9 מתוך 10 מטופלים הגיבו בצורה טובה לטיפול והראו שיפור משמעותי בהתאוששות מן המחלה, לאחר שה- CBD הפחית בצורה משמעותית את התגובה החיסונית-דלקתית של תאי מערכת החיסון כנגד השתל, ובכך הוריד את הסיכוי לדחייה שלו על ידי הגוף.
קנאביס כטיפול בחולי קורונה קשים
הפעלת התגובה החיסונית מצריכה תיאום מורכב בין הזרועות השונות של מערכת החיסון המתבצע בעיקר בידי קבוצה של חלבונים בשם ציטוקינים, המשמשים כמעין שליחים המעבירים מסרים בין המרכיבים השונים של מערכת החיסון ולשאר תאי הגוף. בגלל שלציטוקינים תפקיד מרכזי במלחמה כנגד מזהמים, יש חשש מירידה ברמות שלהם בגוף בשלבים הראשונים של מחלות זיהומיות, כגון מחלת הקורונה, ולכן יש רשויות בריאות המזהירות מפני צריכת קנאביס בשלבים הראשונים של המחלה, משום שהצמח עשוי לדכא את התגובה החיסונית הנחוצה. אולם למרות זאת, קיימות כיום עדויות מחקריות ראשוניות, המבוססות על מחקרים מעבדתיים, לפיהן מיצויים עשירים ב- CBD יכולים למנוע את כניסת נגיף הקורונה לתאים ואת המשך התפשטותו והדבקת תאים נוספים. תוצאות מחקריות אלו עדיין אינן חד-משמעיות ונדרשים מחקרים קליניים כדי לאשש אותן. לעומת זאת, כיום ידוע שבמצב של מחלת קורונה קשה נוצרת תגובת יתר דלקתית-חיסונית המכונה "סערת ציטוקינים" והיא זו שגורמת למוות על רקע כשל נשימתי בקרב החולים הקשים. לאחרונה נערך מחקר ראשוני ישראלי במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי של חולי קורונה בבילינסון, על 11 חולי קורונה במצב קריטי, שמטרתו היתה לבדוק את בטיחות הטיפול ב- CBD בהפחתת התהליך הדלקתי בשלב של "סערת הציטוקינים". תוצאות המחקר הראו שה- CBD תרם להפחתת שורה של סמני דלקת, כאשר מתוך 11 חולים 8 שוחררו לביתם בפרק זמן של שבוע עד חודש, ושלושה חולים נפטרו מסיבוכי הקורונה. אולם מחקר זה עדיין ראשוני מאוד וכעת יש צורך לבחון את יעילות ובטיחות השימוש ב- CBD בקרב חולי קורונה במחקרים קליניים נרחבים.
התוכן לעיל מוצע אך ורק כמידע כללי. התוכן אינו מהווה כייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי ואינו מהווה המלצה לשימוש בקנאביס שלא למטרה רפואית,שהינו שימוש אסור לפי חוק.
השימוש בקנאביס רפואי הינו בהמלצת רופא מומחה בלבד ובכפוף לרישיון מתאים בלבד.
