שאלות ותשובות: כל השאלות והתשובות על צמח הקנאביס הרפואי | IMC
דלג על לינקים
he
he

שאלות ותשובות

קנאביס רפואי כל מה שרצית לדעת

    מה הם קנבינואידים?

    קנאבינואידים הם קבוצת הרכיבים הפעילים העיקרית בצמח הקנאביס, כאשר המוכר ביותר הוא THC אשר אחראי להשפעה הפסיכו אקטיבית של הצמח. הקנבינואיד העיקרי השני הוא ה- CBD (קנאבידיול), שאין לו השפעה כזאת. זני קנאביס שונים מכילים ריכוזים משתנים של THC ו- CBD והיחס בין שני רכיבים אלו קובע את ההתאמה להתוויות השונות. כך למשל, יש זנים עשירים ב- THC, עשירים ב- CBD או זנים מאוזנים. עד כה נתגלו מעל ל-100 קנאבינואידים בצמח הקנאביס, אך ההשפעות המדויקות של רבים מהם עדיין אינן ידועות והן ממשיכות להיחקר. כשהקנבינואידים נקשרים לקולטנים מיוחדים (הקולטנים האנדו-קנאבינואידים) הפזורים במערכות הגוף השונות, הם גורמים במשולב להשפעות פיזיולוגיות מגוונות, כמו שיכוך כאב, הרגעה, שיפור מצב הרוח והתיאבון, הקלה על בחילות, חידוד הזיכרון, שיפור השינה ועוד. חשוב להזכיר כי בשנים האחרונות פותחו תרופות מרשם המבוססות על קנבינואידים סינטטיים - אלו הן מולקולות סינטטיות שמיוצרות במעבדה, הזהות במבנה שלהן לקנבידואידים שבצמח הקנאביס.

    מה זה THC?

    THC הוא הרכיב הפעיל העיקרי והנחקר ביותר בצמח הקנאביס, בעל ההשפעה הידועה. הוא התגלה לראשונה בתחילת שנות ה-60 ע"י פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית. מלבד השפעתו הפסיכואקטיבית ה- THC ידוע כיעיל לשיכוך כאבים, הרפיית שרירים נוקשים והפחתת רעד, הקלה על בחילות והקאות, הרגעה במצבי חרדה, שיפור מצב הרוח בזכות השפעתו המרוממת, סיוע במיקוד המחשבה, ועוד. מחקרים הצביעו על כך שיש לו גם השפעה אנטי-דלקתית, נוגדת חמצון ומרחיבה את דרכי הנשימה. אולם חשוב לדעת כי אנשים שונים עשויים לחוות את השפעותיו באופן שונה, וכשנמצאים תחת השפעתו, הוא עלול לגרום לירידה קוגניטיבית וכן לירידה בביצועים ובקואורדינציה, וזאת גם הסיבה שהוא מהווה סכנה בנהיגה.

    מה זה CBD?

    CBD (קנאבידיול) הוא אחד מהרכיבים העיקריים והנחקרים בצמח הקנאביס. בניגוד לרכיב THC, ל- CBD אין השפעה פסיכו-אקטיבית, ולא רק זאת, אלא שהוא ידוע כמאזן את ההשפעה ותופעות הלוואי של ה- THC. תרופות מבוססות CBD משמשות כיום לטיפול באפילפסיה. מחקרים רבים מצביעים על פוטנציאל יעילותו של ה- CBD במצבי פוסט טראומה, דיכאון, חרדה, נדודי שינה, מגרנות, וכרכיב אנטי-דלקתי, במצבים כגון דלקות מפרקים ודלקות מעי. פוטנציאל פעילותו עדיין ממשיך להיחקר, ובזכותו יש כיום פיתוח של זנים ספציפיים עשירים ב- CBD.

    כיצד לבחור זן מתאים?

    אחת הדילמות הגדולות בטיפול בקנאביס רפואי היא התאמת הזן המתאים למטופל. ועבור מרבית המטופלים תחילת השימוש יכולה להיות מבלבלת. בניגוד לתרופה, בה בדרך כלל יש חומר פעיל אחד או שניים שהשפעתם המדויקת ידועה, כמו גם המינון היעיל לכל מצב רפואי ותופעות הלוואי הצפויות, הרי שבקנאביס רפואי זה קצת יותר מורכב. מדובר בצמח רב-גוני עם למעלה מ- 500 רכיבים פעילים, שבין היתר כוללים THC ו- CBD בריכוזים משתנים. כמו כן, בניגוד למרשם תרופתי בו הרופא קובע איזו תרופה לתת (הרוקח יכול רק לתת חלופה גנרית של אותה מולקולה), כשמדובר במרשם לקנאביס רפואי, הרופא מפרט את קטגוריית המוצר בלבד (זן עשיר ב- THC, זן עשיר ב- CBD או זן מאוזן), ובתוכה יש מכלול רחב מאוד של זנים – כל אחד בעל הרכב רכיבים פעילים שונה, השפעות טיפוליות ותופעות לוואי משתנות. שונות זו בין הזנים מושפעת גם מדרכי הצריכה של הצמח: בעישון, באידוי או בשמן, וכן ממינוני הלקיחה. הניסיון אף מלמד כי אין זן מסוים המתאים למצב רפואי מסוים, ויכול להיות מצב בו מטופל החולה במחלה מסוימת יגיב טוב לטיפול בזן ספציפי במינון כלשהו, ואילו מטופל אחר החולה באותה מחלה לא יגיב טוב לטיפול בזן זה, או שיגיב אליו טוב, אך במינון שונה או בצורת לקיחה אחרת. לכן לשאלה איך לבחור זן מתאים מבין כל האפשרויות הרבות אין תשובה אחת, וברוב המקרים מדובר בתהליך אשר במהלכו מתבצעת התאמת הזן והמינון האופטימאליים לכל מטופל באופן אישי. זאת הסיבה שרוקחי קנאביס עוברים הכשרה ייעודית ביחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות ומתמחים במתן ייעוץ פרטני מקיף (מעבר לייעוץ הרוקחי המסורתי) וליווי צמוד של המטופל בתהליך בחירת זן הקנאביס בהתאם להעדפות, לצרכים האישיים ולרקע הרפואי והתרופתי האישי.

    איך משתמשים ובאילו דרכים ניתן לצרוך קנאביס רפואי?

    מרבית המטופלים רוכשים את הקנאביס בצורת תפרחות מיובשות וחלקם משתמשים בתמציות על בסיס שמן (שמן קנאביס), בטיפות הנספגות בריריות הפה. את תפרחות הקנאביס ניתן לצרוך בשלוש דרכים עיקריות: בעישון (באמצעים שונים), שאיפה באמצעות משאף ואידוי. לרוב, העישון של תפרחות הקנאביס נעשה בשימוש של סיגריה מגולגלת, כאשר הציוד הבסיסי דורש ניירות גלגול ומטחנה (גריינדר) ויש כאלו המשדרגים עם מכשיר גלגול. לחלופין, ניתן לרכוש גליליות מוכנות מראש של תפרחות, המהוות מוצר ייעודי לעישון קנאביס רפואי. ניתן לעשן קנאביס גם באמצעות מקטרת פשוטה או מקטרת מים. שימוש בוופורייזר (מאייד) היא שיטה נוספת ומומלצת לשימוש בקנאביס בשאיפה, גם בזכות ההשפעה המהירה וגם בזכות היתרון הבריאותי בהשוואה לעישון, בזכות טכנולוגיה שמונעת שאיפה של תוצרי בעירה מסוכנים. באיוד קל יותר להתנסות בקנאביס רפואי בהדרגה וגם ניתן להשתמש בכמויות קטנות. מאיידים ניתן לרכוש בבתי המרקחת ומומלץ לוודא כי הם באישור משרד הבריאות. בשנים האחרונות מספר חברות החלו בפיתוח של משאפי קנביס רפואי. הוא מאפשר השפעה מהירה של קנאביס בשאיפה, ללא הסיכונים הנלווים לעישון החומר, וקיימים משאפים מדידים המאפשרים מינון נטילה מדוד ומדויק מאוד – ברמה פרמצבטית (של תרופה), כדי לדעת מה כמות החומר הפעיל שנצרכה בפועל (זה חשוב כדי להשיג את המטרה הטיפולית).

    כמה קנאביס רפואי יש בגלילית (ג’וינט)?

    גלילית קנאביס רפואי מכילה לרוב כ-0.5 עד 1 גרם תפרחת גרוסה.

    כיצד מומלץ לאחסן קנאביס רפואי?

    כללי הבסיס לאחסון קנאביס רפואי:
    • הרחיקו את הקנאביס מאור שמש אליו הרכיבים הפעילים רגישים, ואחסנו במקום קריר ויבש, בטמפרטורה של מתחת ל- 25º.
    • אחסנו במיכלים אטומים, למשל, צנצנות זכוכית עם וואקום, צנצנות מיסון הן אופטימליות: בעלות מטען חשמלי ניטרלי ומקטינות חשיפה לחמצן. אל תשתמשו בשקיות או במכלי פלסטיק – החשמל הסטטי פוגע בטריכומות.
    • קנאביס נשמר הכי טוב בתנאי לחות של 59-63% (פחות מידי ייבש את הצמח ויותר מידי יגרום להצטברות עובש). ניתן להכניס לצנצנות האכסון סופחי לחות.
    • אל תאחסנו את הקנאביס בפריזר, הטמפרטורה הנמוכה תגרום להקפאה, לשבירות ולנשירה של הטריכומות העדינות. אחסון במקרר יפגע פחות בטריכומות, אך הוא עלול לגרום לעלייה בלחות ולהתפתחות עובשים.
    • הפרידו את הזנים השונים במכלים שונים כדי לשמור על פרופיל הטעם שלהם. אל תחכו יותר מידי זמן – הצמח הכי טרי כשמעשנים אותו בזמן.

    האם קנאביס רפואי ממכר?

    על פי המרכז למניעת ובקרת מחלות האמריקאי (CDC), שימוש תכוף וממושך מעלה את הסיכון להתמכרות. כך למשל, נמצא כי אחד מתוך 6 משתמשים שהחלו לצרוך קנאביס באופן קבוע לפני גיל 18, יפתח התמכרות לצמח. לעומת זאת בקרב משתמשים בוגרים מדובר ב- 1 מתוך 10 אנשים. אמנם התמכרות לחומרים מסוימים מתאפיינת בתסמיני גמילה, אך בהשוואה לסמים קשים כמו הירואין או קוקאין, כשמדובר בגמילה מקנאביס התסמינים נחשבים לקלים, והם כוללים קשיי שינה, שינויים במצב הרוח ועצבנות, שלרוב יחלפו תוך 72 שעות מהשימוש האחרון. מי שלא משתמש באופן קבוע בקנאביס לא סביר שיחווה תסמיני גמילה עם הפסקת השימוש.

    האם ישנה מנת יתר של קנאביס?

    מרבית המומחים מסכימים, כי בעוד שלמנת יתר של קנאביס עשויות להיות תופעות לוואי שליליות, חלקן מסוכנות, לא סביר שהוא יגרום באופן ישיר למוות כתוצאה מצריכת יתר קטלנית. הסיבה לכך היא שבאותם אזורים מוחיים האחראיים על פעולות חיונית, כגון נשימה ודופק, יש מיעוט של קולטנים קנבינואידים, ובנוסף, מצב של צריכת יתר קטלנית מערב שימוש בכמויות אדירות (בקילוגרמים) של קנאביס בפרק זמן קצר מאוד - מה שלא סביר בעליל. תופעות שליליות של מנת יתר כוללות בלבול קיצוני, חרדה, פרנויה, פאניקה, קצב לב מהיר, הזיות, שינויים משמעותיים בלחץ הדם, ברמות הסוכר בדם ובקצב הנשימה, עילפון, הקאות.

    האם יש תופעות לוואי לקנאביס רפואי?

    בעוד שלקנאביס הרפואי יש תועלות בריאותיות חשובות ומגוונות והוא מסייע בהתמודדות עם מחלות מורכבות, עשויות להיות לו תופעות לוואי. לרוב הן מינוריות וחולפות לאחר שהשפעת הצמח פגה (כשקנאביס ניתן בשמן תופעות הלוואי עלולות להימשך עד 72 שעות לאחר נטילתו). מרבית תופעות הלוואי מקושרות לרכיב THC בעל ההשפעה הפסיכו-אקטיבית, ופחות ל- CBD, ולכן התאמת הזן עפ"י כמות ה- THC יכולה למזער אותן. כמו כן, לרוב תופעות הלוואי הן תלויות מינון ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל או עם רוקח קנאביס לגבי התאמה אישית והדרגתית של המינון עד למציאת המינון האופטימאלי (תהליך הנמשך כשבועיים). תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כוללות סחרחורת, יובש בפה, עיניים אדומות, עלייה או ירידה בדופק, זמן תגובה איטי יותר, עייפות ולעיתים גם בעיות בקואורדינציה, תחושת מיסוך, ירידה בלחץ הדם וברמות הסוכר בדם, בעיות זיכרון זמניות ופגיעה בקו מחשבה רצוף וגם תחושת אופוריה ותיאבון מוגבר. תופעות אלו חולפות בדרך כלל זמן קצר לאחר ההסתגלות למוצר. נציין כי במקרים מסוימים צריכת כמויות גבוהות בשימוש קבוע, עלולה להוביל לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות. כמו כן במקרים מסוימים, טיפול בקנאביס עלול לגרום להתפרצות זמנית של מצבים פסיכוטיים, חרדה או הזיות, אך הסיכון לכך מוגבר בקרב אנשים שחוו מצבים מסוג זה בעבר או באנשים בעלי היסטוריה משפחתית של בעיות פסיכיאטריות אצל קרוב משפחה בדרגת קרבה ראשונה.

    מהו המינון המומלץ לצריכה?

    מינון הקנאביס הרפואי יקבע על ידי הרופא המטפל, למרות שבפועל ההשפעה עשויה להיות שונה ממטופל למטופל גם כשהמינון זהה. בתחילת הטיפול מומלץ להתייעץ עם רוקח (עדיפות לרוקח קנאביס) ולהתחיל מהמינון הנמוך ביותר, ואם יש צורך – להעלות בהדרגה. מומלץ גם להיות קשובים לתחושה הכללית בגוף במהלך הטיפול, ואם חווים חוסר נוחות כלשהי או תחושת לחץ ובהלה, פשוט להפחית את המינון. חשוב לזכור שאין מנת יתר קטלנית של קנאביס, וגם אם אתם חווים סימפטומים לא נעימים הם יחלפו במהרה.

    האם מותר לי לנהוג במהלך הטיפול בקנאביס רפואי?

    נכון להיום, על פי החוק חל איסור מוחלט לנהוג לאחר שימוש בקנאביס או תוצרי פירוק שלו, כאשר כל כמות של שרידי קנאביס בגוף תחשב לעבירת נהיגה. בהקשר זה חשוב לדעת כי לחומרים הפעילים שבקנאביס לוקח להתפנות מהגוף עד כשלושה שבועות מהשימוש האחרון! משרד הבריאות פועל לפרסום תקנות שיאפשרו למטופלי קנאביס רפואי לנהוג בתנאים מסוימים, שיהיו תלויים במשך הזמן שחלף מאז השימוש בקנאביס וברמותיו בנוזלי הגוף (שתן או דם) של המטופל. כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות שכאלה, חל האיסור המשפטי הנ“ל.

    איך אפשר לצמצם השפעות בלתי רצויות של קנאביס?

    ישנם מטופלים שצריכת קנאביס עשויה לעורר אצלם תחושות שליליות כגון חרדה או במקרים נדירים יותר פרנויה ויש גם מטופלים שלא מעוניינים לחוות תחושת ריחוף. תופעות אלו ידועות ולרוב הן חולפות מעצמן תוך מספר שעות כשההשפעה הרצויה של הצמח חולפת. מה בכל זאת ניתן לעשות? להשתמש במוצרים עשירים ב- CBD (החומר הפעיל שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית), להתחיל ממינון נמוך ולהעלות אותו בהדרגה. אם הגעתם למינון גבוה שגורם להשפעות לא רצויות, מומלץ לרדת במינון עד להסתגלות מחודשת ללא תופעות לוואי ולהעלות שוב מינון בהדרגה – אך יש להתייעץ על כך עם הרופא המטפל או עם רוקח קנאביס. יש הטוענים כי לימון, שוקולד מריר, שתיית מיץ פירות הדר או תיבול האוכל בנדיבות בפלפל שחור יכולים אף הם לסייע למתן השפעות לא רצויות של הצמח, מפני שהם מכילים רכיבים (כמו הטרפן לימונן למשל) שממתנים את תופעות הלוואי.

    האם מותר לשלב קנאביס עם תרופות אחרות?

    קנאביס מכיל רכיבים פעילים שעשויים לשנות את הרמות בדם של תרופות שונות וכפועל יוצא לשנות את מידת השפעתן או להחמיר תופעות לוואי. לכן תמיד יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם רוקח לגבי התרופות שנוטלים כדי למנוע אינטראקציות שליליות. דוגמאות לאינטראקציות עם תרופות:
    • תרופות היפוגליקמיות (להורדת רמות סוכר) – לקנאביס עשויה להיות השפעה היפוגליקמית שתגרום לירידת יתר בערכי הסוכר בדם (היפוגליקמיה), לכן יתכן והרופא ישנה את מינון התרופות בהתאם.
    • תרופות לאיזון לחץ דם – תתכן ירידת יתר בלחץ הדם עם השימוש בקנאביס ויתכן שהרופא ישנה את מינון התרופות.
    • תרופות סימפטומימטיות כמו אלו להפחתת גודש באף ולהרחבת סימפונות באסתמה – בשילוב עם קנאביס תתכן עלייה בלחץ הדם ודופק מהיר
    • תרופות בעלות השפעה מדכאת מערכת עצבים מרכזית, כמו תרופות להשריית שינה, להרגעה ואופיאטים – יתכן דיכוי יתר של מערכת העצבים שיתבטא בסחרחורת, חוסר שיווי משקל, דיכוי נשימתי וכו'
    • תרופות מרפות שרירים – תתכן פעילות יתר של הרפיית שרירים תוך סיכון מוגבר לנפילות

    האם מותר לצרוך אלכוהול במהלך הטיפול בקנאביס?

    ערבוב של קנאביס עם חומרים בעלי השפעה על מערכת העצבים, כגון אלכוהול, עלול לגרום להשפעה מצטברת ובכך לגרום לתופעות לוואי או להחמיר תופעות לוואי קיימות. בנוסף מחקרים מצביעים על כך כי צריכת אלכוהול עם קנאביס מעלה את ריכוז הרכיב THC בדם וכפועל יוצא את רמת ההשפעה הפסיכו-אקטיבית שלו. לכן יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי צריכת אלכוהול בזמן השימוש בקנאביס.

    האם בטוח להשתמש בקנאביס בהריון או בהנקה?

    נכון להיום, המחקר בתחום זה הוא מצומצם למדי, ואין עדיין מסקנות מדעיות חד משמעיות לגבי בטיחות השימוש בקנאביס רפואי בתקופת ההיריון וההנקה. בשנים האחרונות מספר מחקרים הצביעו על האפשרות כי שימוש בקנאביס במהלך ההיריון עשוי להציב סיכונים לאם ההריונית ולעובר המתפתח, כמו למשל, סבירות גבוהה יותר ללדת לפני הזמן ו/או ללדת תינוקות במשקל נמוך או ללידה שקטה, כאשר חלק מהמחקרים אף קשרו בין שימוש בקנאביס בהיריון לבין השפעות נוירולוגיות ארוכות טווח בילדים, אוטיזם ואתגרים התנהגותיים. יש חוקרים שמשערים כי חשיפה ל- THC ול- CBD מקנאביס במהלך ההנקה עשויה לגרום לשינוי בהתפתחות המוח, לאור מחקרים קודמים שהצביעו על כך שחשיפה אליהם בתקופת העוברות עלולה לגרום לבעיות קוגניטיביות והתנהגותיות. כמו כן, קיימות ראיות ראשוניות לכך שחשיפה בחלב אם ל-THC מקנאביס בחודש הראשון של החיים, עשויה לגרום לבעיות בהתפתחות המוטורית. עפ"י נוהל 106 של היק"ר, על הרופא המטפל לשקול הפסקה או הפסקה זמנית של השימוש בקנאביס רפואי במצב של היריון או הנקה, כאשר היריון והנקה אף מהווים "התוויות נגד יחסיות" לקבלת רישיון לתחילת טיפול בקנאביס רפואי.

    כיצד משתמשים בשמן קנאביס רפואי?

    שמן קנאביס רפואי לרוב יכיל 25% מיצוי של הרכיבים הפעילים מסיסי השמן (קנבינואידים, טרפנים וכו') והשאר הוא שמן צמחי (לרוב שמן זית). את שמן הקנאביס יש לטפטף מתחת ללשון, על פי המינון שנקבע, עד לספיגה מקומית דרך הרקמה הרירית (יש להשאיר את השמן מתחת ללשון למספר דקות). בליעה של השמן תגרום לתהליך ספיגה איטי יותר ממערכת העיכול אל מחזור הדם, כאשר חלק מהרכיבים הפעילים עשוי לעבור פירוק בכבד מה שעלול לפגוע ביעילות הטיפול. חשוב לציין שההשפעה הטיפולית תתחיל רק לאחר 20 דקות לערך, ולכן אין לקחת מינון נוסף בטווח הזמן עד לתחילת ההשפעה. אסור בתכלית האיסור לעשן או לאדות שמן קנאביס רפואי.

    כמה זמן נמשכת השפעת הקנאביס?

    משך זמן ההשפעה של הקנאביס תלוי בצורת הלקיחה. בעישון ההשפעה מהירה מאוד: פחות מדקה ונמשכת בין שעה לשלוש שעות. ההשפעה של שמן קנאביס בצריכה תת-לשונית מתחילה תוך כ-20 דקות ונמשכת בין ארבע לשש שעות.

    האם יש מגבלת גיל על השימוש בקנאביס רפואי?

    אין הגבלת גיל, וההחלטה האם לטפל במטופל באמצעות קנביס רפואי היא החלטה רפואית בלבד (כמו במצבי אפילפסיה ואוטיזם חמור בקרב ילדים). לרוב יינתן טיפול לקטינים על בסיס CBD בלבד (במינון טיפולי מינימאלי) או עם אחוז מינימלי של THC, בגלל החשש מפגיעה בהתפתחות מערכת העצבים - בכפוף לשיקול דעתו של הרופא.

    טיסה לחו”ל עם קנאביס רפואי – מותר או אסור?

    הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי שניתן לאזרח ישראלי תקף רק בגבולות מדינת ישראל בלבד. אולם מדינות מסוימות מאפשרות החזקה של קנאביס רפואי על ידי מטופלים ברישיון ממדינות אחרות, בכפוף לתהליך של אישור מקדים הדורש תיאום עם רשויות מדינת היעד לפני הטיסה באמצעות השגרירות בארץ. לרוב יידרש תרגום של הרישיון בחתימת נוטריון. לא מומלץ לקחת קנאביס רפואי לארץ היעד ללא אישור מקדים משום שמדובר בסיכון לעברה פלילית ואף מעצר.

    מה זה תקן IMC-GMP ?

    במסגרת הרפורמה של משרד הבריאות, נקבעו נהלים וכללי איכות במטרה להפוך את מוצרי הקנאביס הרפואי למוצר הדומה יותר לתרופה. תקן IMC-GMP (Israeli Medical Cannabis- Good Manufacturing Practice) הוא זה שמסדיר את ההנחיות המחייבות החלות על המפעלים בתהליך הייצור של קנאביס רפואי. כך למשל, על פי התקן חובה לייצר את מוצרי הקנאביס הרפואי רק במפעלים מאושרים, בהם מתנהל תהליך בקרת איכות שמבטיח שמירה על ההרכב של החומרים הפעילים, תוך הקפדה על תנאי ייצור נאותים שימנעו זיהומים בחיידקים, פטריות, רעלנים או מתכות כבדות. בנוסף, כל מוצר קנאביס רפואי יזוהה ויסומן כך שניתן יהיה לדעת מה התוכן שלו ומהם שיעורי החומרים הפעילים בו.

    מה זה "מדיקליזציה"?

    זהו החלק ברפורמה שיזם משרד הבריאות שנועדה להשוות בכל ההקשרים את הקנאביס הרפואי לתרופות, כך שאותם כללים ועקרונות שחלים על ייצור ושימוש בתרופות יחולו גם על מוצרי קנאביס לשימוש רפואי. במסגרת המדיקליזציה נקבעו כללים רפואיים מנחים לשימוש בקנביס למטרות רפואיות (בדומה לכללים שקיימים לגבי כל תרופה: מתי להשתמש בה, באיזה מינון, דרך השימוש וכו'). כמו כן, בדומה לתרופות מרשם, בסיום המימוש של הרפורמה, ניתן יהיה לרכוש מוצרי קנאביס רק בבתי מרקחת.

    כיצד מקבלים רישיון קנאביס רפואי?

    במסגרת הרפואה הציבורית קיימת רשימה של רופאים המוסמכים לנפק בעצמם רישיון לטיפול בקנאביס רפואי, לאחר שהשלימו קורס של משרד הבריאות, וזאת בצירוף עם מרשמים חודשיים לרכישת קנאביס בבתי המרקחת. עלות הביקור אצל רופא ברפואה הציבורית עומדת על סך 278 ש”ח לביקור הראשון להנפקת הרישיון, ולאחר מכן ללא עלות. בהליך קבלת רישיון במסגרת הרפואה הפרטית, הרופא הפרטי ישלח למשרד הבריאות את המלצתו לטיפול בקנאביס, והיחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) תשקול האם לאשר או לא. העלויות נעות בין 800 ש”ח ועד 1,500 ש”ח ואף יותר.

    כמה זמן לוקח לקבל אישור קנאביס רפואי ומי זכאי לקנאביס רפואי?

    רופאים ברפואה הציבורית, המופיעים ברשימת משרד הבריאות לאחר שעברו הסמכה ייעודית, יכולים לנפק בעצמם את רישיון הקנאביס בו במקום, בצירוף מרשמים חודשיים. עם הנפקת הרישיון והמרשם, יכול המטופל לרכוש את הקנאביס הרפואי באחד מבתי המרקחת המורשים. כשמדובר ברופא פרטי, עליו למלא טופס המלצה על טיפול באתר היק”ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות). ליק”ר עשוי לקחת עד מספר שבועות לאשר את הבקשה. ההתוויות (המחלות) המאושרת כיום לטיפול בקנביס לשימוש רפואי:
    בתחום האונקולוגיה: למטופלים במחלה אונקולוגית פעילה, או בעת טיפול פעיל נגד סרטן לצורך הקלה בתסמיני המחלה הפעילה או בתופעות הלוואי של הטיפול הפעיל:
    1. תופעות לוואי של טיפול בכימותרפיה, אימונותרפיה, הקרנות.
    2. כאבים משניים למחלה האונקולוגית או לטיפול בה.
    3. חוסר תיאבון, בחילות והקאות כתוצאה מהמחלה או מהטיפול. בתחום הגסטרואנטרולוגיה: למטופלים הסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת - מחלת קרון- Chron's disease או קוליטיס – Ulcerative Colitis.
    בתחום הכאב: למטופלים הסובלים מכאב נוירופאתי ממקור אורגני ברור, לאחר מיצוי של טיפול תרופתי מקובל.
    בתחום מחלות זיהומיות: למטופלים המאובחנים בכשל חיסוני נרכש ((AIDS אשר סובלים מירידה קיצונית במשקל - מעל 10% אובדן של משקל גוף - לצורך שיפור תאבון או לצורך הקלה בהקאות ותסמיני מערכת העיכול.
    בתחום הנוירולוגיה:
    1. למטופלים המאובחנים בטרשת נפוצה (Multiple sclerosis)במצבים ספסטיים.
    2. למטופלים המאובחנים בפרקינסון, הסובלים מכאב כרוני או כאב הנגרם מהנוקשות (אשר לא הגיבו לטיפול מקובל בכאב).
    3. למטופלים בגירים המאובחנים בתסמונת טוראט, הסובלים מהפרעה תפקודית משמעותית בחיי היומיום ואשר לא הגיבו לטיפולים מקובלים.
    4. למטופלים בגירים חולי אפילפסיה לאחר כישלון טיפול תרופתי מקובל.
    5. למטופלים קטינים הסובלים מאפילפסיה קשה בלתי נשלטת, לאחר כישלון טיפולים מקובלים.
    בתחום הטיפול הפליאטיבי (טיפול תומך להקל על סבלו של מטופל): למטופלים סופניים (תוחלת חיים מוערכת של עד חצי שנה).
    בתחום הפסיכיאטריה: למטופלים בגירים המאובחנים בהפרעת פוסט טראומה (PTSD).
    ההנחיות והכללים המלאים והקובעים באשר לשימוש בקנביס רפואי מפורטים בנוהל 106 של משרד הבריאות.

    מה לדעת לפני שימוש בקנאביס?

    צריך לקחת בחשבון, שאצל מטופלים חסרי ניסיון, בפרט בפעמים הראשונות שימוש בקנאביס עשוי להשפיע בצורה שלעיתים עלולה לגרום לבהלה. חשוב לדעת שאין ממה להיבהל וגם אם החוויה לא מאוד נעימה, ההשפעה תפוג תוך מספר שעות ואיתה יתפוגגו גם תופעות הלוואי. כשההשפעה נחווית כחזקה מומלץ להיות במצב פסיבי ורגוע ככל שניתן. למשל, ללכת לישון, או להקשיב למוזיקה לצפות בטלוויזיה וכו. עם הזמן תהיה הסתגלות של הגוף לתחושות אלו. מלבד זאת, שימוש בקנאביס יכול גם לגרום לתחושת היי מלווה בצחקוקים. חשוב לדעת שאין מנת יתר קטלנית כתוצאה מקנאביס ובכמויות הנצרכות לשימוש טיפולי אין לצמח רעילות ולא סביר כי השימוש בו יגרום לנזק כלשהו. זכרו שקיימת תקופת הסתגלות פיזית ומנטאלית לטיפול בקנאביס, הנמשכת כשבועיים, ורק לאחריה ניתן יהיה להעריך את יעילות הטיפול ואת רמת ההסתגלות לתופעות הלוואי. בנוסף, תמיד אפשר לרדת במינון וכן לשנות קטגורית מוצר (למשל מ T20 ל- T10 או T5 וכו') כדי למתן את ההשפעה – כמובן בהתייעצות עם הרופא המטפל. בניגוד למה שנהוג לחשוב, כשצורכים קנאביס רפואי בעישון או באידוי לא מומלץ לערבב איתו טבק. טמפרטורת השריפה של הטבק גבוהה מזו של הקנאביס, מה שעלול לפגוע ברכיבים הפעילים. כמו כן, אסור לעשן או לאדות שמן קנאביס רפואי, אלא לטפטף אותו מתחת ללשון עד לספיגה. צריכת קנאביס מובילה לעתים לירידת סוכר ולחץ דם. לכן מומלץ לשבת או לשכב בעת הטיפול בקנאביס רפואי בפעמים הראשונות, ולאכול ולשתות לפני כן.

    מה ההשפעה שאני צפוי להרגיש?

    מה ההשפעה? חווית השימוש בקנאביס אישית לגמרי. הן ברמה הפיזית והם ברמה הרגשית. כמו שאין שני אנשים שמתנהגים בדיוק אותו דבר בכל מצב אחר, כך גם בקנאביס. אנשים שונים, השפעות שונות. יחד עם זאת, אין עדיין תוצאות מחקר חד משמעיות התומכות בהשפעות האפשריות הללו. כולם מגיבים לקנאביס באופן אינדיבידואלי, ותגובת משתמש אחד למוצרי קנאביס שונים עשויה להשתנות בהתאם לזן, לעוצמה, לשיטת הצריכה ולמשתנים אחרים. הדרך היחידה לדעת כיצד קנאביס ישפיע היא לצרוך מידה קטנה כדי לבחון את ההשפעות וללמוד את המינונים הנכונים לכם

התוכן המופיע באתר מוצע אך ורק במידע כללי , ובכל מקרה אינו מהווה , ואין להתייחס אליו , כייעוץ רפואי , אבחון או תחליף לייעוץ רפואי או מקצועי . אין לראות בתוכן באתר פרסום ו / או המלצה לשימוש בקנאביס שלא למטרה רפואית שהינן שימוש אסור לפי חוק . השימוש בקנאביס רפואי הינו בהמלצת רופא מומחה בלבד ובכפוף לרישיון מתאים ממשרד הבריאות .

שותפים עסקיים

  • חוות Evergreen
  • מפעל Panaxia
  • רשת סופר פארם