הגשתם את כל הטפסים, שוחחתם עם כל הגורמים, חיכיתם כמה זמן שנדרשתם ובקרוב תקבלו סוף סוף את רישיון הקנאביס הרפואי ואיתו את המרשמים לרכישה בבית מרקחת. מזל טוב! אבל מה עושים מיד אחרי שמקבלים את הרישיון? איך קונים קנאביס? כמה מעשנים בפעם הראשונה? איך מאחסנים את הפרחים? אספנו את התשובות לשאלות הנפוצות של צרכנים מתחילים. קבלו מדריך.
מה מותר לי לפי הרישיון לקנאביס רפואי?
ברגע שהרופא מאשר טיפול בקנאביס רפואי הוא נותן רישיון כללי הכולל את קטגוריית ריכוז ה-THC, האם מדובר בתפרחת או בשמן קנאביס ואת מין הקנאביס: סאטיבה או אינדיקה. למרות שאחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול בקנאביס רפואי הוא התאמת הזן המתאים לכל מטופל, הרישיון והמרשם הנלווה לו מאפשרים לקנות זנים רבים והאחריות לבחור את הזן המתאים ביותר היא בידי המטופלים (קראו עוד: יש אלפי זני קנאביס רפואי – כדאי לנסות את כולם?). במרשם וברישיון כתוב כמה גרמים מקבל כל מטופל מדי חודש אבל לא כמה יש לצרוך בכל שימוש ובאיזו תדירות להשתמש.
איך אני קונה את הקנאביס בפועל?
לפי החוק בישראל, מגיעים עם הרישיון והמרשם של החודש הרלוונטי לבית המרקחת ובוחרים כל זן בקטגוריה הכתובה ברישיון (T15, T20; ה-T מייצג את ריכוז ה-THC בצמח). בגלל שהרוקח לא בהכרח יידע להמליץ על הזן הספציפי המתאים לכם ביותר, מומלץ לקרוא באינטרנט על הזנים השונים לפני שבוחרים (קראו עוד על אפקט הפמליה).
הרוקח יכול לשנות את המרשם אם הוא מאמין שזה מה שהכי נכון למטופל, אבל אין בסמכותו לשנות את המינון החודשי הקבוע ברישיון. הוא רשאי לשנות תפרחת לשמן, להחליף בין סאטיבה לאינדיקה, ולהוריד את הקטגוריה כלפי מטה דרגה אחת בלבד. כלומר, אם הרישיון הוא לקנאביס בקטגוריה T20, הרוקח יכול לשנות את המרשם ל- T15 ולהביא לכם פרחים עם ריכוז נמוך יותר של THC. מי שמקבל תפרחת יכול לקחת שמן במקום אבל מי שמקבל שמן לא יכול לקחת תפרחת.
כמה קנאביס אוכל לקנות?
הרישיון והמרשם מציינים את הכמות החודשית שניתן לרכוש, אבל המטופל צריך ללמוד בעצמו איך להתנהל עם הכמות הזאת לאורך כל החודש. לפי משרד הבריאות, מטופל חדש מקבל בדרך כלל כ-20 גרם קנאביס רפואי בחודש, בצורה של תפרחות או שמן. הצריכה החודשית עולה בהדרגה ובתוך כשנתיים מגיעה ל-40 גרם בממוצע ואף יותר. לפי נתוני משרד הבריאות, נכון למאי 2019, הכמות הממוצעת של קנאביס למטופל בישראל היא 33.6 גרם בחודש.
אז מחר על הבוקר אני אמור לעשן ג'וינט שלם?
לא! כמו כל תרופה, צריך קודם כל להתאים את המינון כדי למנוע תופעות לוואי שליליות ולמקסם את ההשפעה החיובית. לפי משרד הבריאות, המינון היומי הוא אישי מאוד וכל מטופל זקוק לכמות שונה של שאיפות או טיפות על מנת לספק את ההקלה האפקטיבית ביותר. מומלץ להתחיל את הטיפול במינון התחלתי של 1-2 שאיפות או טיפות פעם אחת ביממה או בשתי פעימות ביממה. לאחר מכן ניתן לעלות במינון באופן הדרגתי ואיטי עד להסתגלות. תהליך הדרגתי זה נועד לבחון את השפעת הטיפול ואת הופעתן של תופעות לוואי בלתי רצויות. במהלך החודש ניתן לעלות באופן הדרגתי בכמות השאיפות או הטיפות ובזמני השימוש במהלך היום.
איך להתכונן לפעם הראשונה?
יש מצבים בהם אין חכם כבעל ניסיון. אלון, מטופל ותיק בקנאביס רפואי, מציע על סמך ניסיונו האישי, להשתדל לעשן בפעם הראשונה את הקנאביס הרפואי בחברת מישהו שאתם סומכים עליו – בן משפחה או חבר טוב – ולעשות את זה בסביבה נעימה, רצוי בבית. וגם להחזיק בקרבת מקום משקה קל וממתק ("קולה או שוקולד").
לדברי אלון, אין בעיה לאכול מה שרוצים לפני השימוש בקנאביס, לא אמורה להיות לזה השפעה (למרות שיש כאלה שאומרים שאכילת מנגו לפני עישון קנאביס מגבירה את ההשפעה של הצמח). אבל כן כדאי להכניס משהו לבטן אחרי העישון.
אלון ממליץ מנסיונו האישי לעשן בפעמים הראשונות בשעות הערב, ובמיוחד לפני השינה, כי בהתחלה יש נטייה להירדם כמה שעות אחרי השימוש. בנוסף, עבור מטופלים חדשים ההשפעה במשך היום עלולה להפתיע ולשבש את התוכניות. לכן כדאי להתרגל לשימוש בקנאביס רפואי בשעות הפנאי לפני ששוקלים לעשן לאורך שעות היום, בפרט בשעות בהן יש צורך ברמת תפקודיות גבוהה.
למה לצפות בשימוש הראשון, מבחינת התחושה בגוף?
לדברי אלון, יש משתמשים שלא מרגישים כלום בפעם הראשונה ויש כאלה שמרגישים מוזר ולא נעים, "חלק אומרים שהם עומדים להתעלף". לדבריו זה כנראה ירידת לחץ דם שמתרחשת באופן טבעי ואפשר לפתור את זה עם ממתק ומשקה קל.
מה עדיף: ג'וינט, באנג או וופורייזר?
למטופלי קנאביס רפואי בישראל יש כמה אפשרויות לצרוך את הצמח. את התפרחת אפשר לעשן בג'וינט (גלילית), באנג או מקטרת או לאדות אותו עם וופורייזור. את השמן בולעים – ולדברי המטופלים יש הבדל גדול בין השיטות.
שאיפת קנאביס דרך הריאות: כשאנחנו שואפים קנאביס, רוב הקנבינואידים (החומרים הפעילים בצמח) נכנסים לגוף דרך הריאות ומשם הם נעים דרך מחזור הדם במהירות לכל הגוף. הקנבינואידים משפיעים על הגוף ועל המוח שלנו בדרכים שונות ומגוונות (בעזרת המערכת האנדוקנבינואידית שבגוף של כולנו).
ברוב המקרים ההשפעה מורגשת תוך דקות ספורות כשהשיא מגיע לאחר כשעה ודועכת בתום כשעתיים.
בעישון (בבאנג או ג'וינט) אתם שורפים את הפרחים המיובשים ושואפים את העשן. באיוד עם וופורייזור אתם מחממים את הפרחים לטמפרטורה שבה החומרים הפעילים משתחררים כאדים שאפשר לשאוף מבלי לשרוף את הצמח. לדברי אלון, העישון עלול לגרום לתחושת שריפה בגרון אבל הוא, באופן אישי, מעדיף זאת על איוד שלדבריו זו שיטת צריכה בזבזנית הרבה יותר לעומת עישון.
צריכת שמן קנאביס דרך הפה: בליעת קנאביס דרך הפה מחדירה את החומרים הפעילים למחזור הדם דרך הקיבה. ההשפעה מורגשת לאט יותר לעומת עישון או איוד אולם נראה כי ישנה הסכמה בקרב המשתמשים שההשפעות חזקות יותר ונמשכות זמן רב יותר, לעתים עד שש שעות לאחר הבליעה.
אחסון נכון של קנאביס
כל צרכן קנאביס תוהה בשלב מסוים, כמה זמן הפרח שלי יכול להחזיק מעמד? המשמעות של אחסון חכם היא לשלוט בארבעה גורמים: אור, טמרפטורה, לחות וזרימת אוויר. כמו יין משובח, גם קנאביס צריך להיות מאוחסן במקום קריר וחשוך (טחב ועובש משגשגים בטמפרטורה של 25-30 מעלות צלזיוס).
הכללים לאחסון נכון:
- הרחיקו מאור שמש, שמרו במקום קריר. חום מוגזם יכול לייבש את שרף הקנאביס שכולל את הקנבינואידים והטרפנים (החומרים הפעילים) שהופרשו במשך חודשים, בזמן שהפרח התפתח. את השמנים האתריים האלה מתייבשים יותר יחד עם הצמח זה יכול לגרום לשאכטה להיות חמה ומחניקה.
- השתמשו במכלים אטומים וצנצנות ואקום כדי למזער את החשיפה לחמצן.
- הפרידו בין הזנים השונים במכלים שונים כדי לשמור על פרופיל הטעם של כל אחד מהם.
התוכן לעיל מוצע אך ורק כמידע כללי. התוכן אינו מהווה כייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי ואינו מהווה המלצה לשימוש בקנאביס שלא למטרה רפואית,שהינו שימוש אסור לפי חוק.
השימוש בקנאביס רפואי הינו בהמלצת רופא מומחה בלבד ובכפוף לרישיון מתאים בלבד.