השימוש בקנאביס רפואי הולך ומתרחב לתחומים רבים, וכבר מזמן לא משתמש רק להתמודדות עם כאב פיזי. לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לאפריל 2021 יש בישראל 8,821 רישיונות קנאביס פעילים עם התוויה פסיכיאטרית של פוסט-טראומה (PTSD).
"יש שתי קבוצות עיקריות שמטופלות בקנאביס עם התוויה פסיכיאטרית", מסבירה לנו ד"ר אלונה גד, מומחית בפסיכיאטריה וגנטיקה רפואית. "הקבוצה הראשונה הם אנשים עם דיכאון חריף שנמשך כמה חודשים, כאלה שעברו כמה טיפולים תרופתיים שכשלו, והקבוצה השנייה הם אנשים עם פוסט-טראומה (PTSD) רצינית, שעברו פגיעה משמעותית כמו תקיפה מינית או פיזית או אנשים שמכורח העבודה שלהם נחשפו למצבים קשים, למשל חיילים, חבלנים, שוטרים, כבאים – אנשים שנמצאים במצבים מסכני-חיים. רוב ההתוויות היום זה פוסט-טראומה".
איך הקנאביס עוזר למטופלים?
"אם הטראומה יחסית טרייה הרבה יותר קל לעזור והקנאביס עושה פלאים אבל אם זאת חוויה מלפני כמה שנים או אפילו עשרות שנים זה יותר מסובך. ההפרעה הרבה יותר 'מלוכלכת', מעבר ל-PTSD במקרים רבים יש גם שימוש בסמים או הפרעות נוספות. זה כבר לא רק הפוסט טראומה.
"הגיעה אליי לא מזמן בחורה מתפקדת לחלוטין בשנות ה-40 המאוחרות, מלאת שמחת חיים. באה עם סיפור אישי מאוד קשה של אובדן בן-משפחה. האובדן הזה היה טריגר לפוסט-טראומה קשה: סיוטים, הפרעות שינה, מצב-רוח מאוד קשה, חרדות ופגיעה בתפקוד. התרופות עזרו באופן חלקי בלבד ומה שעבד בעבר הפסיק לעזור. המעבר לקנאביס היה דרמתי מבחינתה. לא כי העצב נעלם אלא כי הפרעות השינה פחתו ואף נעלמו, מצב-הרוח השתפר והיא הרגישה שהיא חוזרת לעצמה וחוזרת לתפקד. זה היה מדהים. אבל חשוב להדגיש שהכאב נשאר, אין פתרונות פלא. הקנאביס אפשר לה להתמודד עם האסון".
לדברי ד"ר גד, "הרבה פעמים מגיע אליי מטופל עם דיכאון שסובל מכאב בגלל מחלות כמו פיברומיאלגיה. הם לוקחים הרבה מאוד משככי כאבים ומגיעים חצי-מסוממים עם המון תופעות לוואי ובלי חוויה של הקלה. אנחנו מנסים להפחית כמה שיותר את כמות התרופות. לתת מינימום תרופות עם מקסימום אפקט. הקנאביס מצליח לצמצם בהרבה מקרים את כמות התרופות שניטלות, בעיקר את התרופות הפסיכיאטריות לשינה ומצב-רוח. כמובן בטיפול עם הזנים הנכונים ובמינונים הנכונים. ככה תרופה אחת פותרת לי כמה בעיות וברגע שאתה מאזן מטופל בצורה כזאת הוא חוזר לתפקד. אנשים שלפני הקנאביס לא יצאו מהבית כי לא היה להם חשק לפגוש מישהו או שהם סבלו מכאבים קשים. הכול נעשה בפיקוח ובצורה מוצהרת ומסודרת, גם במעקב שלי וגם במעקב של הרופא שרשם את הקנאביס".
"היתרון העצום בקנאביס זה שאפשר להפחית את כמות התרופות ולתת את הקנאביס במקום כמה תרופות" לדברי ד"ר אלונה גד
מה היתרון העיקרי של הקנאביס הרפואי בתחום שלך?
"מגיעים אליי מטופלים שלוקחים המון תרופות והיו כבר בכמה מסגרות טיפוליות. מהניסיון שלנו, היתרון העצום בקנאביס זה שאפשר להפחית את כמות התרופות ולתת את הקנאביס במקום כמה תרופות". לדברי ד"ר גד, "רופאים רושמים אופיאטים שעושים מצב רוח ירוד, לכן לפעמים אי-אפשר לדעת מה גורם לדיכאון – התרופות או המחלה".
מה השוני בין טיפול בתרופות לקנאביס רפואי?
"כשמתחילים טיפול בתרופות פסיכיאטריות מחכים חודשיים לבדוק איך התרופה משפיעה על הגוף. הקנאביס משפיע מהר. כמו בטיפול בריטלין, לא צריך להגיע לרמה מסוימת של חומר פעיל בדם כדי שהתרופה תתחיל לפעול. ההשפעה הראשונית של הקנאביס על השינה והתיאבון באה לידי ביטוי מהר. שיפור מצב הרוח לוקח קצת זמן אבל גם מרגישים את ההשפעה די מהר".
לדברי ד"ר גד, "תמיד צריך לנסות קודם תרופות קונבנציונליות. יש להן אחוזי הצלחה גבוהים והרבה יותר קל לקחת אותן. הקנאביס לא מתאים לכולם, כמו למשל אנשים שעובדים בעבודות רגישות. צריך להתנסות בכמה תרופות לפני שאומרים 'קח קנאביס'. יש תהליך שצריך לעבור ורוב האנשים שמגיעים אליי כבר עברו את התהליך הזה. מצד שני, אין ממש כללים, ברוב המקרים ההחלטה לעבור לקנאביס היא פונקציה של האם תרופה מסוימת הצליחה לעזור או לא? האם יש כמה התוויות שהקנאביס יכול לסייע להם (ואז יותר הגיוני לתת תרופה אחת)? לוקח זמן רב לקבל אישור לקנאביס בהתוויה פסיכיאטרית".
“הרבה אנשים חווים את זה ולא יודעים אפילו שהם נמצאים בפוסט-טראומה” לדברי ד"ר אלונה גד
איך יודעים איזה טיפול מתאים?
"לא כל בן-אדם שסובל מדיכאון או פוסט-טראומה יקבל המלצה לקנאביס רפואי. אני לא אמליץ על זה, למשל, למטופל שהיה לו התקף פסיכוטי או למי שיש לו עבר של התמכרויות". למעשה, מרבית רופאי הכאב בישראל שרושמים קנאביס רפואי חושבים שאין להציע את הטיפול בקנאביס למי שסובל ממחלת נפש פסיכוטית קשה כמו סכיזופרניה (לפי סקר שבוצע במסגרת מחקר ישראלי).
"אחרי שהמטופל עובר הערכה פסיכיאטרית מעמיקה מתאימים לו תוכנית אישית שכוללת גם תרופות וגם טיפול נפשי אצל גורמי המקצוע המתאימים. בטיפול בפוסט-טראומה זה עוד יותר משמעותי", אומרת ד"ר גד. "חושבים יחד מה הטיפול המתאים, מה הסימפטומים שהכי מפריעים לו? אחד יגיד שהכי מפריע לו שהוא עצבני ורב עם כולם ואחר יגיד שהוא לא מצליח לישון וסובל מסיוטים. יש מי שיגיד שכל הזמן יש לו פלאשבקים והוא צריך משהו שיחסום את המחשבות. במקרה של פוסט-טראומה קנאביס לא יהיה הבחירה הראשונה, לפני זה ניתן תרופות קונבנציונליות גם כי משרד הבריאות לא מאשר קנאביס לפני שמנסים תרופות אחרות".
לדבריה, "יש שני סוגים של פוסט-טראומה: PTSD ספציפי כתוצאה מתאונת דרכים, קרב, אונס וכו'. ויש PTSD מורכב אצל אנשים שחווים טראומות מתמשכות יומיומיות כמו שבוי מלחמה או פרמדיק שנחשף מדי יום לתאונות דרכים קשות. כל-כך הרבה אנשים חווים את זה ולא יודעים אפילו שהם נמצאים בפוסט-טראומה כי הם לא היו בגבעת התחמושת או בחווה הסינית".
מה המגמה כיום?
"הטיפול ב- PTSD עובר שינוי בעשור האחרון. פעם חשבנו שפוסט טראומה נגרמת רק ממלחמות ואלימות קשה אבל היום אנחנו מבינים שהטווח מאוד גדול: כל בן-אדם שהיה במצב של סכנת חיים. למשל, אנשים שחוו אלימות פיזית, מינית או מילולית קשה; אנשים שחיו במקומות מאוד מסוכנים כמו תושבי עוטף עזה. אנחנו חיים במדינה שחווה סכנה כל הזמן. אני חושבת שהיום אנחנו יותר ויותר מאבחנים פוסט-טראומה אמיתית וגם אחוז השימוש בקנאביס הולך וגדל בהתאם".
התוכן לעיל מוצע אך ורק כמידע כללי. התוכן אינו מהווה כייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי ואינו מהווה המלצה לשימוש בקנאביס שלא למטרה רפואית,שהינו שימוש אסור לפי חוק.
השימוש בקנאביס רפואי הינו בהמלצת רופא מומחה בלבד ובכפוף לרישיון מתאים בלבד.
