נשים בירוק

חַתְּשֶׁפְּסוּת – המלכה הפרעונית

נשים השתמשו בקנאביס עוד מתקופות קדומות מאוד. אחת מהן היא חַתְּשֶׁפְּסוּת – המלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה והאישה השנייה במספר שהיתה מהחשובות שבפרעוני מצרים, עליה מספרים שהשתמשה בקנאביס להקלה על כאבי מחזור. אך חַתְּשֶׁפְּסוּת לא היתה האישה היחידה בתקופתה שהשתמשה בצמח להקלה על כאבים. בפפירוס אברס (Ebers papyrus), המהווה טקסט קדום בתחום צמחי המרפא, צוין השימוש בקנאביס להקלה על כאבים במהלך לידה וגם על כאבי מחזור – בשימוש וגינלי לאחר ערבוב התפרחות בדבש.

הילדגארד פון בינגן – נזירת "הכוח הירוק"  

הילדגרד מבינגן (Hildegard von Bingen) היא אחת הדמויות המרתקות, היצירתיות ורבות הפנים בגרמניה בימי הביניים (1098-1179). היא הייתה אם מנזר, רופאה, מיסטיקנית, משוררת ומלחינה, מחזאית וסופרת שכתבה פחות או יותר על הכל ואנחנו מדברים על תקופה שבה היה מצופה מנשים לשתוק בכל מה שקשור לתחומים אקדמיים.  אולם פון בינגן התעניינה מאוד בתחום הטיפול בצמחי מרפא, חקרה את הטקסטים הרפואיים המצריים הקדומים ובספרה הידוע 'פיסיקה' (Physica) כתבה על השימושים הפוטנציאליים בקנאביס, על הדרכים לגידול הצמח ואף נתנה המלצות על אופן השימוש בו. מספרים כי הילדגרד טיפחה גן צמחי מרפא בכנסיה שלה וההשערה היא כי היא אף פיתחה את היכולות המיסטיות שלה בזכות הקנאביס. באחד מהכתבים הרבים שלה בתחום התאולוגיה, כתבה על אותו "כוח ירוק" שזורם בגופם של כל היצורים בעולם ומעניק להם ניצוץ של חיות ואלוהות – מושג שהפך בגרמניה של שנות ה-60 למילה 'חשיש' בסלנג.

קנאביס בכוס התה שלה – המלכה ויקטוריה

נריץ קדימה ל- 1890, לתקופה שבה המלכה ויקטוריה שלטה באימפריה הבריטית שרק הלכה והתעצמה. ידוע כי באותה עת הרופא הנוירולוג הבריטי המפורסם ד"ר ג'ון ריינולדס (Dr. J. Russell Reynolds) שהיה רופאה האישי של המלכה, דיבר רבות בזכות הקנאביס. אולם במקום להציע לה לעשן את התפרחות, הוא נהג לטפל בתסמונת הקדם ווסתית ובכאבי המחזור של ויקטוריה באמצעות מיצוי אלכוהולי (טינקטורה) שהופק מצמח הקנאביס. באותו מיצוי, ששימש ככל הנראה גם להקלה על כאבי הלידה של המלכה הוולדנית (לויקטוריה נולדו 9 ילדים בין השנים 1840-1857), השתמשו אזרחים רבים ברחבי אנגליה הויקטוריאנית והיה נהוג להוסיפו לכוס התה למשל, לשם הקלה על כאבים שונים בגוף (כיום המיצויים האלכוהוליים של הקנאביס עושים קאמבק בחלק מהמדינות בהן יש לגליזציה). במהדורה של כתב העת המדעי הוותיק והמכובד The Lancet משנת 1890 כתב ד"ר ריינולדס כי "כשהוא טהור וניטל בזהירות, הקנאביס מהווה אחת מהתרופות בעלות הערך הרב ביותר שקיימות ברשותנו"^[1].

אהבת הקנאביס של מאיה אנג'לו

מאיה אנג'לו (Maya Angelou) הייתה משוררת, סופרת, שחקנית, מחזאית ובימאית, רקדנית ופילוסופית ואחת הנשים האפרו-אמריקאיות המפורסמות והחשובות בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית במאה ה-20. היא התפרסמה בין היתר בזכות כתיבת סדרה של שש אוטוביוגרפיות ובמהלך חייה הוענקו לה לא פחות מ- 50 תארי כבוד שונים.

אך לא פחות חשוב מכך, מאיה אנג'לו האמינה בקנאביס ואף פעם לא חששה לחלוק את חוויות השימוש שלה בקנאביס בשנותיה המוקדמות. באוטוביוגרפיה השנייה שלה (Gather Together In My Name) היא תיעדה את ההתנסות הראשונה שלה בחוויה של "היי" במהלך מפגש חברתי, וזאת למרות שבאותה תקופה (1974) השימוש בקנאביס נחשב לטאבו, בפרט כשמדובר היה באישיות כה מכובדת.

האישה שדרשה לגליזציה – מרגרט מיד

מרגרט מיד (Margaret Mead) היתה אנתרופולוגית אמריקאית מהחשובות בעולם. היא שמשה כמרצה במספר מוסדות לימוד, כתבה כ- 40 ספרים, מונתה לנשיאת הארגון האנתרופולוגי האמריקאי (American Anthropological Association) והארגון האמריקאי לקידום המדע (American Association for the Advancement of Science) והוענקו לה 28 תארי 'דוקטור לשם כבוד'. כמו כן, נאמר על ספריה (כגון הספר המפורסם 'התבגרות בסמואה') כי הם סייעו להתפתחות המהפכה המינית של שנות ה-60.

לבסוף, היתה זו גם מרגרט מיד אשר בשנת 1969 התייצבה בפני הסנאט האמריקאי וטענה באומץ כי עליו לאשר את הלגליזציה של הקנאביס. זאת לאחר שהיא התוודתה בציבור כי השתמשה בעצמה בצמח. בנאומה בסנאט היא טענה כי לדעתה הקנאביס אינו מסוכן כל עוד הוא אינו נצרך בכמויות מוגזמות. בניגוד לסיגריות לקנאביס אין השפעות רעילות, הוא אינו ממכר כמו הרואין והוא עדין הרבה יותר מאלכוהול. היא האמינה שהמדינה, החוק וכל מערכת האכיפה כמו גם האמון של אנשים מבוגרים וצעירים – כל אלו נפגעו מאיסור השימוש בקנאביס. פגיעה זו  היתה לדבריה חמורה הרבה יותר מכל נזק שעשוי היה להגרם למספר קטן של אנשים כתוצאה משימוש יתר, מה גם שלטענתה תמיד אפשר להיפגע מכל סוג של שימוש יתר – לא רק זה המקושר לקנאביס.

ח"כ מרשה פרידמן – בעד חשיש ומריחואנה

מרשה פרידמן (Marcia Freedman) היתה פעילה פוליטית וחברתית אמריקאית-ישראלית אשר פעלה למען זכויות אדם, הייתה מחלוצות הפמיניזם בארץ וקידמה רבות את המודעות לאלימות בתוך המשפחה ולזכויות נשים. היא כיהנה כחברת הכנסת מטעם סיעת רצ בכנסת השמינית ובאותה תקופה היא הובילה את העמדה המקלה כלפי משתמשי הקנאביס ואף טענה כי יש להתיר את עישון החשיש והמריחואנה.

ד"ר גורדון היא מחלוצי הרופאים שהחלו לטפל קלינית בחולים באמצעות קנאביס וקנבינואידים

שינתה את פני התחום הטיפולי – ד"ר דני גורדון

ד"ר דני גורדון (Dr Dani Gordon) היא רופאה קונבנציונאלית בעלת תת-התמחות ברפואה אינטגרטיבית המשלבת בפרקטיקה שלה תחומי טיפול הוליסטיים מגוונים, כגון רפואת צמחים מבוססת מדע ועוד. ד"ר גורדון היא מחלוצי הרופאים שהחלו לטפל קלינית בחולים באמצעות קנאביס וקנבינואידים, תחילה בצפון אמריקה ולאחר מכן בבריטניה, לרבות בבעיות נוירולוגיות, בכאבים כרוני ובבעיות נפשיות. היא טיפלה במרפאתה באלפי מטופלים שהופנו אליה עקב מחלות מורכבות, היא מרצה ברחבי העולם על רפואת הקנאביס ובאמצע שנת 2018 היא עברה ללונדון כדי להכשיר רופאים מומחים בתחום. היא פיתחה  תוכנית אונליין מתקדמת להכשרת רופאי קנאביס, סייעה להקים את מרפאות הטיפול בקנאביס הראשונות בבריטניה והיא חברה מייסדת של הארגון הבריטי של קלינאי הקנאביס הרפואי (MCCS). ד"ר גורדון ייסדה את Feel Medicine חברה המתמחה ברפואה אינטגרטיבית לטיפול הוליסטי בבעיות נפשיות בשילוב של צמחי עוצמה (Power Plants) הכוללים את הקנאביס והקנבידואידים. בקליניקה הנוכחית שלה בבריטניה היא מטפלת בבעיות נפשיות, בבריאות האישה, בפיברומיאלגיה, בעייפות כרונית ובהזדקנות המוח, כשהפוקוס הוא על שיפור איכות החיים באמצעות השימוש בקנבינואידים וברפואה אינטגרטיבית.

התוכן לעיל מוצע אך ורק כמידע כללי. התוכן אינו מהווה כייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי ואינו מהווה המלצה לשימוש בקנאביס שלא למטרה רפואית,שהינו שימוש אסור לפי חוק.

השימוש בקנאביס רפואי הינו בהמלצת רופא מומחה בלבד ובכפוף לרישיון מתאים בלבד.

1. Reynolds, Russell. Therapeutic and Toxic Effects of Cannabis Indica. Lancet 1 (March 22, 1890). 637-638. Reprinted on Mikuriya 1973